תכנית הלימודים במגדר ומגוון היא תכנית מוסמך ייחודית הנשענת על שיתופי פעולה באוניברסיטה ובקהילה. משתתפות ומשתתפי התוכנית ירכשו כלים להבנת וניתוח המציאות החברתית מנקודת מבט מגדרית  המשלבת תובנות בנושא רב תרבותיות ומגוון.

התוכנית מציעה תכנים תיאורטיים בחזית חקר המגדר והמגוון בדגש על מגוון הקהילות של תלמידות ותלמידי האוניברסיטה העברית ועל מיקומה של האוניברסיטה בירושלים, עיר ששגרתה מתנהלת סביב גבולות אנושיים ופיזיים, ובסמיכות למרכזי ממשל וניהול תהליכים בינלאומיים.

הדיון בסוגיות חברתיות מקומיות יתבסס על תובנות גלובליות ומחקר ויועמק דרך עשייה מתערבת שתאפשר היכרות בלתי אמצעית עם גורמים הפועלים לשימור ולשינוי מצבים של אי צדק והגינות חברתיים.

התוכנית מקנה תואר שני לא מחקרי. 

משך הלימודים: ארבעה סמסטרים, בימי שני ורביעי.

מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטה העברית מציע תכנית התמחות בלימודי מגדר. התכנית מיועדת לתלמידי/ות מוסמך בפקולטות השונות באוניברסיטה העברית המעוניינים/ות להתמחות בתחום זה. חקר המגדר משלב ידע מתחומים מגוונים ומהווה גוף ידע אקדמי חשוב ובולט באוניברסיטאות המובילות ברחבי העולם המערבי בעשורים האחרונים.

תכנית ההתמחות של מרכז לייפר שואפת לטפח דור של חוקרות וחוקרים שיחברו את התיאוריות המגדריות המתפתחות בעולם המערבי בעשורים האחרונים אל המציאות הישראלית. תיאוריות אלה רואות במגדר כלי אנליטי לבחינת שינויים היסטוריים, פוליטיים, חברתיים, תרבותיים ומשפטיים, המקנה תובנות בחקר התהוותם ופעילותם של מבנים ומנגנונים בחברה. לימודי מגדר עוסקים גם בחקר יחסי הגומלין בין הבניית הנשיות והגבריות לבין תהליכים תרבותיים וחברתיים. ללא נקודת המבט המגדרית לא ניתן להסביר תופעות מרכזיות בחברה, כגון: אי-שוויון בשוק העבודה, בזירות החינוך והרווחה, מבנה המשפחה ויחסי הכוח בה, תופעות פתולוגיות וקליניות, , התנהגות פוליטית, שיח זכויות, רגשות וייצוגים תרבותיים.

מטרת הלימודים בתכנית ההתמחות במגדר היא להעמיק את תחומי הידע האקדמי, להדק את זיקתם לשיח החברתי והתרבותי ולהוסיף את נקודת המבט המגדרית לתחומי הידע השונים שהתלמידים/ות מגיעים/ות מהם. ההתמחות – אשר משלבת בין תחומי דעת שונים – היא תכנית ייחודית אשר מיועדת לתלמידים/ות מצטיינים.

מסלול הלימוד:

לימודי ההתמחות במגדר יתקיימו במקביל לתואר מוסמך בחוג דיסציפלינארי וישולבו בהם.

תנאי קבלה:

1. לתכנית יתקבלו העומדים/ות בדרישות הקבלה ללימודי מוסמך בפקולטות ובבתי הספר באוניברסיטה. רשאים להגיש מועמדות בוגרים/ות שציון הגמר שלהם לבוגר הוא 85 לפחות.
2. הקבלה לתכנית מותנית באישור יועצי המוסמך בחוגים ובאישור רכזת תכנית ההתמחות בחקר המגדר.

משך הלימודים לתואר:

על המתקבלים לתכנית לסיים את תכנית הלימודים בשנתיים.

מבנה הלימודים לתשפ"א:

תכנית ההתמחות מציעה מערך שיעורים רב שנתי המורכב מארבעה חלקים:

1. לימודי בסיס של תיאוריות מגדר מתקדמות
2. סמינריון
3. קורסי בחירה
4. קולקוויום מדעי

מבנה הלימודים בהתמחות כולל 16 נ"ז:

קורסי חובה (10 נ"ז)

הגשת עבודה סמינריונית (4 נ"ז)

קורסי בחירה (2 נ"ז)

קורסי חובה (10 נ"ז):

קורסי חובה שנה א' (6 נ"ז)

קורסי חובת בחירה שנה א' (4 נ"ז)

יש לבחור שני קורסים מהרשימה, לפחות אחד בשנה א' להתמחות:

קורס בחירה (2 נ"ז)

ניתן לכתוב את העבודה הסמינריונית בקורס הבחירה

זכאות לתואר:

מסיימי/ות התכנית אשר ימלאו את החובות האקדמיות של תכנית ההתמחות יהיו זכאים לציון התמחות זו בתעודת "מוסמך האוניברסיטה ב{שם החוג הראשי} ובהתמחות בלימודי מגדר"

מרכז לייפר מציע קורסים ברמת הבוגר, לסטודנטים ממדעי הרוח והחברה, אשר רוצים.ות להתנסות בלימודי מגדר.

מטרת הקורסים הינה לאפשר לסטודנטים/יות מתעניינים/ות להעמיק את ידיעותיהם/ן בתחום.

הקורס יעסוק במספר סוגיות יסוד שקשורות להתהוות זהויות מיניות ומגדריות שונות כישויות מובחנות, ולסיכונים ואתגרים ייחודיים לאוכולוסיות להט"ביות ומיניות אחרות. הגדרת סובייקט שמדגישה זהות מינית או מגדרית צמחה בעולם המערבי החל מסוף המאה ה-19, עם היווצרות ההומוסקסואל והלסבית המודרניים כישויות מובחנות. העיסוק הפסיכולוגי והפוליטי החל כבר בשלהי המאה ה-19, והעיסוק הסוציולוגי בשנות הארבעים של המאה הקודמת. התפתחויות במדעי הביולוגיה והרפואה אפשרו במקביל אפשרויות של בני אדם לעצב את זהותם המגדרית והמינית. יחד עם זאת, במקומות רבים עדיין אין קבלה של שונות מינית ופעמים רבות נוער כזה מוצא עצמו מודר. הקורס ישלב נושאים של רווחה וסיכון בקרב בני נוער להט"בים. הקורס ידון על סוגיות שונות של מוגנות וחוסן, הגדרות של סיכון ותפיסת הסיכון באוכלוסייה זו. השיח על זהויות מגדריות ומיניות ממשיך להשתנות, להתעצב ולהניב שאלות חדשות כל הזמן, ונוגע לחייהם של סטודנטים וסטודנטיות רבים.

במסגרת הסמינר יוקדשו 7 מפגשים לנושאים היסטוריים, סוציולוגיים, פוליטיים, טכנולוגיים וחוקיים, ביניהם:

• הגדרות: זהות מינית, זהות מגדרית, לסביות הומואים, קוויריות מהי? זהויות בי-סקסואליות וטרנסיות
• סקירה היסטורית: בין המולד לנרכש ובין סטייה נפשית לנורמאליות. סטיגמות? הלסבית הרדיקלית המיתולוגית. מישל פוקו, תולדות המיניות וא-נורמטיביות.

• כלכלה, אי שיווין ומאבק זכויות
• העולם הגאה, המרחב הציבורי והפרטי, וטכנולוגיה 

וחמישה מפגשים לנושאים של סיכון ורווחה:

• סוגיות של סיכון ומוגנות של צעירים להט"בים בהקשרים שונים בחברה הישראלית: מגדר, דת, אתניות, לאום, מעמד סוציו אקונומי.
• רווחה אישית של צעירים להט"בים, שירותים ומדיניות
• להט"בפוביה מבית – ניכור, התעללות רגשית והתנכרות הורית  

הקורס יעסוק בסוגיות העוסקות בנקודות ההשקה בין מגדר ומגוון למשפט. מטרת הקורס הינה לעמוד על הדרך בה המשפט, אשר אמור להוות זירה אובייקטיבית ושיוויונית המתווה אופק נורמטיבי, משעתק, משנה ומתמודד עם דילמות הנוגעות למגדר ומגוון. כן נעמוד בקורס על הקשר בין צדק, חקיקה ומדיניות מול מגדר ומגוון הן בהקשר הטרנסלאומי והן בהקשר הלוקאלי.

נתחיל מבחינת הדרך בה מתמודדת מערכת המשפט עם מגוון ועם צמתים של זהויות שוליות (intersectionality), תוך עמידה על המתחים בין משטר זכויות האדם הבינלאומי לקונטקסטים לוקאליים.  

בהקשר זה נסתכל על הדרך בה הבניות של גבריות ונשיות מעצבות תפיסות משפטיות בינלאומיות הנוגעות למלחמה ומיליטריזם, ונבחן ביקורת פמינסטית על משפט בין לאומי בהקשר של אילו הנלקחים בחשבון  בקבלת ההחלטות מול אילו שלא. כמו כן, נבדוק דרך עדשה מגדרית קטגוריות משפטיות (כגון מדינה) ואת המוסדות המהווים בסיס למשפט הבינלאומי. בהמשך נשאל האם משטר זכויות האדם הינו הדרך הטובה ביותר להבטחת שיוויון זכויות מגדרי תוך דאגה לנשים ולקהילה הלהטבי״ת בעולם הדרומי ((Global South. לסיום, נדון בירושלים כמקרה מבחן לוקאלי יחודי תוך התייחסות לקוויריות ומגדר בהקשר של פליטות והגירה, אלימות וטראומה במסגרת הקונפליקט הישראלי פלשתינאי.