סיום כל החובות לתואר "בוגר" לפני תחילת שנת הלימודים

פטור באנגלית ברמה אוניברסיטאית

התכנית מיועדת לסטודנטיות/ים לתואר "מוסמך" בחוגים השונים

* לעיתים נדרש גם לעבור ראיון התרשמות וקבלה אישי עם ראש המרכז

התכנית הרב תחומית מיועדת לתלמידי ותלמידות תואר מוסמך בפקולטות השונות באוניברסיטה העברית המעוניינים להתמחות בתחום זה במקביל ללימודים במסגרת חוג האם

אם השאלות הבאות מעסיקות אותך - מקומך איתנו:

•          מהי נשיות ומהי גבריות?

•          כיצד הבניות של נשיות וגבריות משפיעות על כולנו ברמה האישית, הבין-אישית והחברתית?

•          כיצד נוצרו יחסי הכוח בין גברים ונשים, מה השלכותיהם, וכיצד ניתן לשנות אותם?      

הידע שנרכש במסגרת ההתמחות בלימודי מגדר, העמקת הבנת העולם והדינמיקות הממוגדרות הפועלות בצורה סמויה, מאפשר לבוגרות ולבוגרי התכנית להשתלב במחקר ובשוק העבודה במגוון תפקידים:

•          לימודי דוקטורט וקריירה אקדמית

•          עוזרות ועוזרים פרלמנטריים

•          ארגונים לשינוי חברתי (כגון שדולת הנשים)

•          שירות המדינה

•          המגזר הפרטי

•          יועצות ויועצי מגדר בארגונים

לפרטים נוספים:
רכזת התכנית רעות ישראלי reutisr@savion.huji.ac.il, טל': 02-5883056 

מרכז לייפר מציע החל משנת הלימודים תשע"ח הדגש בלימודי מגדר שמטרתו לרכז קורסים הניתנים בנושאי מגדר במחלקות השונות של הפקולטה למדעי החברה וכן  קורס מבוא, על מנת לאפשר לסטודנטים/יות מתעניינים/ות להעמיק את ידיעותיהם/ן בתחום.

מסלול הלימוד:

קהל היעד של ההדגש הוא סטודנטים/ות  לתואר ראשון במסלול החד/חוגי במחלקות השונות בפקולטה למדעי החברה, בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי הטבע. הסטודנטים/ות במסלול החד חוגי יוכלו לבחור במסגרת הלימודים המשלימים הדגש בלימודי מגדר במסגרתו ידרשו ללמוד 16 נ"ז.

תנאי קבלה:

כל סטודנט/ית במסלול חד חוגי רשאי/ת ללמוד את ההדגש בלימודי מגדר.

משך הלימודים לתואר:

על המתקבלים/ות לסיים את תכנית הלימודים בשנתיים.

מבנה הלימודים:

קורס חובה (4-3 נ"ז):

יש לבחור אחד מבין הבאים בשנה א' להדגש

1. זכר ונקבה ברא אותם: מבטים ביקורתיים על המגדר והסדר החברתי"                      4 נ"ז
2. ארגונים ממוגדרים                                                                                           3 נ"ז

קורס המבוא בהדגש ניתן בשני פורמטים: אינטרנטי ופרונטלי. תלמידי/ות ההדגש יוכלו ללמוד באחד הפורמטים כקורס יסוד.

קורסי בחירה (13-12 נ"ז)

התלמיד יבחר מקורסי הבחירה של התכנית

זכאות לתואר:

מסיימי/ות ההדגש אשר ימלאו את החובות האקדמיות יהיו זכאים לציון ההדגש כהערה בגיליון הציונים של התואר הראשון.

הקורס יעסוק במספר סוגיות יסוד שקשורות להתהוות זהויות מיניות ומגדריות שונות כישויות מובחנות, ולסיכונים ואתגרים ייחודיים לאוכולוסיות להט"ביות ומיניות אחרות. הגדרת סובייקט שמדגישה זהות מינית או מגדרית צמחה בעולם המערבי החל מסוף המאה ה-19, עם היווצרות ההומוסקסואל והלסבית המודרניים כישויות מובחנות. העיסוק הפסיכולוגי והפוליטי החל כבר בשלהי המאה ה-19, והעיסוק הסוציולוגי בשנות הארבעים של המאה הקודמת. התפתחויות במדעי הביולוגיה והרפואה אפשרו במקביל אפשרויות של בני אדם לעצב את זהותם המגדרית והמינית. יחד עם זאת, במקומות רבים עדיין אין קבלה של שונות מינית ופעמים רבות נוער כזה מוצא עצמו מודר. הקורס ישלב נושאים של רווחה וסיכון בקרב בני נוער להט"בים. הקורס ידון על סוגיות שונות של מוגנות וחוסן, הגדרות של סיכון ותפיסת הסיכון באוכלוסייה זו. השיח על זהויות מגדריות ומיניות ממשיך להשתנות, להתעצב ולהניב שאלות חדשות כל הזמן, ונוגע לחייהם של סטודנטים וסטודנטיות רבים.

במסגרת הסמינר יוקדשו 7 מפגשים לנושאים היסטוריים, סוציולוגיים, פוליטיים, טכנולוגיים וחוקיים, ביניהם:

• הגדרות: זהות מינית, זהות מגדרית, לסביות הומואים, קוויריות מהי? זהויות בי-סקסואליות וטרנסיות
• סקירה היסטורית: בין המולד לנרכש ובין סטייה נפשית לנורמאליות. סטיגמות? הלסבית הרדיקלית המיתולוגית. מישל פוקו, תולדות המיניות וא-נורמטיביות.

• כלכלה, אי שיווין ומאבק זכויות
• העולם הגאה, המרחב הציבורי והפרטי, וטכנולוגיה 

וחמישה מפגשים לנושאים של סיכון ורווחה:

• סוגיות של סיכון ומוגנות של צעירים להט"בים בהקשרים שונים בחברה הישראלית: מגדר, דת, אתניות, לאום, מעמד סוציו אקונומי.
• רווחה אישית של צעירים להט"בים, שירותים ומדיניות
• להט"בפוביה מבית – ניכור, התעללות רגשית והתנכרות הורית  

הקורס יעסוק בסוגיות העוסקות בנקודות ההשקה בין מגדר ומגוון למשפט. מטרת הקורס הינה לעמוד על הדרך בה המשפט, אשר אמור להוות זירה אובייקטיבית ושיוויונית המתווה אופק נורמטיבי, משעתק, משנה ומתמודד עם דילמות הנוגעות למגדר ומגוון. כן נעמוד בקורס על הקשר בין צדק, חקיקה ומדיניות מול מגדר ומגוון הן בהקשר הטרנסלאומי והן בהקשר הלוקאלי.

נתחיל מבחינת הדרך בה מתמודדת מערכת המשפט עם מגוון ועם צמתים של זהויות שוליות (intersectionality), תוך עמידה על המתחים בין משטר זכויות האדם הבינלאומי לקונטקסטים לוקאליים.  

בהקשר זה נסתכל על הדרך בה הבניות של גבריות ונשיות מעצבות תפיסות משפטיות בינלאומיות הנוגעות למלחמה ומיליטריזם, ונבחן ביקורת פמינסטית על משפט בין לאומי בהקשר של אילו הנלקחים בחשבון  בקבלת ההחלטות מול אילו שלא. כמו כן, נבדוק דרך עדשה מגדרית קטגוריות משפטיות (כגון מדינה) ואת המוסדות המהווים בסיס למשפט הבינלאומי. בהמשך נשאל האם משטר זכויות האדם הינו הדרך הטובה ביותר להבטחת שיוויון זכויות מגדרי תוך דאגה לנשים ולקהילה הלהטבי״ת בעולם הדרומי ((Global South. לסיום, נדון בירושלים כמקרה מבחן לוקאלי יחודי תוך התייחסות לקוויריות ומגדר בהקשר של פליטות והגירה, אלימות וטראומה במסגרת הקונפליקט הישראלי פלשתינאי.