קורס שנתי של 4 נ"ז חובה למתמחות/י המרכז
ימי רביעי בין השעות 12:00-10:00
"את חייבת לכתוב ולקרוא כאילו חייך תלויים בזה", כותבת אדריאן ריץ', ומנסחת בכך עקרון ליבה של לימודי המגדר הפמיניסטיים: היותם מונעים לא רק מתוך עניין אינטלקטואלי או תיאורטי גרידא אלא מתוך דחיפות קיומית, ההופכת אותם ל"אסטרטגיה של הישרדות" בלשונה של גלוריה אנזלדואה, ואפילו ל"מצילי חיים" בלשונה של אליס ווקר. ככאלה, מדובר בלימודים החותרים להעצמה מעצם הגדרתם. צורך זה ב"העצמת נשים" נובע מכך שלאורך ההסטוריה נאסרה על נשים הנגישות לידע והזכות לקחת חלק ביצירתו. מורשת הידע המערבית ביססה תפיסות לפיהן נשים סקרניות, יצירתיות ודעתניות הן מסוכנות, פתייניות וסוטות. סקרנותה של חוה הביאה לגירושו של אדם מגן העדן; דאגתה של אשת לוט לגורל עירה הקפיאה אותה כנציב מלח; העזתה של כיפה אדומה לגלות דרכים ביער הזמינה את שיני הזאב; קולן של נשים כמוהו כשירת סירנות פתייניות המטביעה גברים בים; כוחן של נשים הופך אותן למכשפות שיש להעלותן על המוקד. הבניותיה הפטריארכליות של מורשת ידע זו מופנמות בתוכנו ומכוננות את תפיסתנו את עצמנו, את זהותנו, את גופנו, את אהבותינו ומיניותנו. הביקורת הפמיניסטית, המדגישה את הזיקה הבלתי נפרדת בין "האישי" ו"התיאורטי", חושפת ומפרקת הבניות מגדר דכאניות הן בתחומי הדעת השונים והן בחיינו האישים, ויוצרת ידע חלופי המאפשר חשיבה מורכבת ומעצימה יותר על מושגי מגדר ומיניות.
הלימוד בקורס נערך לאור הנחות אלה. הוא מתמקד בסוגיות מרכזיות בלימודי מגדר תוך קריאה בביקורת הפמיניסטית בשדות ידע שונים. המשתתפות/ים מוזמנות/ים לבחון את הרלוונטיות של סוגיות אלה להתנסויות הקיומיות והיומיומיות שלהן/ם ולנסח מתוך הידע הנלמד מושגים ופרקטיקות מעצימים ומאפשרי שינוי. נעשה מאמץ ליצור מרחב למידה פמיניסטי, שיאפשר לסטודנטי/יות להתדיין ולשתף זו את זה באופן פתוח ומכבד, בשאלות וברפלקסיות תיאורטיות ואישיות שעולות בעקבות חומרי הלימוד